בנק מזרחי-טפחות סניף נתניה נ' אל אנד אס אינטראקטיב בע"מ ואח'

החלטה

הנתבע מס' 3, הוא המבקש בבקשה זו למתן רשות להתגונן (להלן: "המבקש" ) ערב לחובותיה של הנתבעת מס' 1 (להלן: "החברה") שבבעלותה ובשליטתה של הנתבעת מס' 2 (להלן: "קרן" ).

התביעה בגין חוב החברה לבנק התובע (להלן: "הבנק") הוגשה ב"סדר דין מקוצר". נגד החברה ונגד קרן ניתן פסק דין בהעדר הגנה.

בבקשתו למתן רשות להתגונן, אין המבקש מכחיש את חתימתו על כתב הערבות לטובת החברה, אלא מעלה טענות שונות ומשונות שמהותן אחת, והיא הסרת אחריותו לגבי הערבות והטלתה על קרן ועל מחדלי הבנק כלפיו.

טענתו העיקרית של המבקש היא לאי גילוי מסמכים ע"י הבנק. טענתו זו נסתרת במענה ב"כ הבנק אליו, במכתב מיום 20.08.09 המורה למבקש להעביר את הדרישה למסמכים אל ב"כ הבנק, דבר שלא נעשה. פניותיו של המבקש לגורמים שונים שאינם רלוונטיים אינם יכולים להוות אסמכתא לעניין בקשת הגילוי שלא נענתה.

עוד טוען המבקש, כי קרן היא בעלת השליטה והמנהלת בפועל של החברה (סעיפים 23-24 לבקשה), ואילו הוא לא היה מורשה לפעול בחשבון ולא קיבל דפי ח-ן ומסמכים (סעיפים 1-2 לסיכומים). טענה זו מלבד היותה טענה בעלמא, אינה יכולה להמעיט מאחריות המבקש לעניין ערבותו. יתרה מזו, טרם חתימתו של המבקש על כתב הערבות העבירה קרן אליו 25 מניות, המהוות 20% מההון המונפק של החברה (סעיף 22 לבקשה) בכך הפך לבעל עניין בחברה. המבקש אף מודה כי השתתף יחד עם קרן לפחות בשתי פגישות עם נציגי הבנק (סעיפים 24-25 לבקשה), אם כן גם הציג מצג זה כלפי הבנק. ע"פ הפסיקה נקבע כי אדם שהינו בעל מניות בחברה ואף ערב לה, עובדת היותו שותף שקט שאינו מעורב בעסקיה של החברה אינה יכולה לפטור אותו מערבותו כלפיה. (ראה , ע"א 4415/03 יואל אהרנשטם נ. בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ, "דינים" עליון סט, 265 (להלן "פסק אהרנשטם")

טענותיו הנוספות של המשיב הם שהבנק הפר את חובת הגילוי כלפיו, לא הסביר לו על מה הוא חותם ואף נהג בחוסר תום לב בכך שאפשר לחברה לחרוג ממסגרת האשראי שניתנה לה בעת פתיחת החשבון (סעיף17 לסיכומים).

טענותיו אלה, ככל שהן נוגעות להפרת חובת האמון של הבנק כלפיו נסתרות מיני ובה כפי שיובא להלן. מעיון בכתב הערבות שצורף כנספח 2 לכתב התביעה וכותרתו: "ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום לאבטחת כל חוב" עולה בברור, כי מלבד היותה של הערבות בלתי מסויגת ובלתי מותנית, היא גם מיועדת לפירעון מלא של כל חוב לרבות עתידי, וכי הבנק רשאי להגדיל את החיוב הנערב ללא צורך בהודעה לערבים. אם כן טענתו של המבקש למעשה אינה יכולה לבא כנגד התנהלות הבנק אלא כלפי עצמו, על שלא קרא את המילים המפורשות שבכתב הערבות. בהתאם לכך נקבע, כי מקום שהערב לא קרא את המסמכים עליהם חתם, אין לו להלין אלא על עצמו בלבד ואין הבנק חוטא כלפיו באי גילוי כלשהו. (ע"א 6799/02 יולזרי משולם ואח' נ. בנק המזרחי בע"מ "דינים" עליון ס"ו 298 וכן: ע"א 1458/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ. זהבה לופו, פד"י נד2 עמ' 559) )

יתרה מזו, אף בהודעה לערב על ערבותו (מש2) שנחתמה ע"י המבקש בתאריך 24.04.08 צוינו בשנית הסעיפים לעייל, כך שכל טענותיו של המבקש כנגד הבנק לא ראוי להם שיעלו, ולטעמי, אין ולו באחת מטענות אלה כדי לאיין את קיום עובדת היותו ערב הנושא באחריות לחובות החברה. חובות הגילוי של הבנק נקבעות לפי הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה (ראה ע"א 7424/96 בנק המזרחי בע"מ נ' חברת אליהו גרציאני (1998) בע"מ ואח', פ"ד נד(2) 145)

לאור האמור לעיל נראה, כי טענותיו של המבקש עולות בגדר "הגנת בדים" ואין לו הגנה ראויה לתביעת הבנק.

הבקשה נדחית.

המבקש ישא בהוצאות הבנק בצרוף שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2.000 ₪ ומע"מ ובתוספת ריבית והצמדה כדין.

ניתנה היום, י' ניסן תש"ע, 25 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.